מחצית מסמסטר א' של שנת הלימודים הנוכחית כבר מאחורינו, והסטודנטים של התכנית לכלכלנים חברתיים מתחילים לאט לאט לחוות את רוחב היריעה של התכנית. את השיעורים הראשונים הקדשנו למבואות כלליים ויישור קו מושגי שעליו מתבסס הציר שנמתח בין ה"כלכלי" ל"חברתי", כלומר הציר שיאפשר לנו לבצע את התיווך בין המודלים, הרעיונות והתיאוריות החשובות שנלמדות בחוג לכלכלה לבין המציאות המורכבת.
דרך שיעור של ד"ר נילי מארק הרחבנו על התיאוריה של השימוש במוצרים ציבוריים וחצי-ציבוריים, המשכנו עם דיון רחב על תפיסות שונות של תפקיד המדינה במשק מודרני וניתחנו את המקרה הישראלי ואת הנרטיב השולט בו של צמצום תפקיד המדינה במשק, הישגים שמדיניות זו יכולה לרשום לעצמה, אך גם התוצאות השליליות שלה. בהמשך ירדנו עוד קומה ברזולוציית הניתוח והסטודנטים למדו על שני סוגים של אי-שיוויון – זה שנובע מפערים בשכר וזה שנובע מפערים באספקת אותם מוצרים חצי-ציבוריים כמו בריאות, חינוך ורווחה, והסיבות לכך. במילים אחרות, ראינו מזוויות שונות איך גם בשירותים ציבוריים שהנגישות, הכמות והאיכות שלהם אמורה להיות תלויה אך ורק בצרכי האזרח שמקבל אותם, הגורם המכריע הוא לעתים קרובות דווקא עומק הכיס שלו או של הרשות המקומית שבה הוא חי, או המגזר אליו הוא שייך. שניים מחוקרי ההפרטה הבולטים בישראל, פרופ' יצק גל-נור וד"ר ורדה שיפר, הרצו בפני הסטודנטים על הסיבות והאופן שבו התהליך הזה מבוצע בישראל. הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב ניהלו דיון עם ד"ר רונן מנדלקרן על העברת מוקדי הכח הכלכלי מניהול פוליטי לניהול מקצועי של כלכלנים והסטודנטים בכיתה הירושלמית שמעו הרצאה של ניצה קסיר, שפירסמה מספר מחקרים פורצי דרך על שוק התעסוקה של המגזר הערבי והיתה מעורבת בתהליכי קבלת ההחלטות של הממשלה על השקעות כספיות ניכרות במגזר, שעוד רחוקות מלשאת פרי.
כל שיעור של התכנית נפתח בדיון של רבע שעה על ידיעה כלכלית שעניינה את הסטודנטים בשבוע שחלף. יחד אנחנו מנהלים שיחה על תוכן הידיעה ועל המשמעויות של אותו אירוע כלכלי, ומחברים אותו לנושאים שנלמדים בכיתה ולסוגיות בהן עוסקת התכנית. הדיון מעודד את הסטודנטים להחשף לעיתונות הכלכלית כדי לקבל פרספקטיבה רחבה ולהבין את הקשר בין הנושאים הנלמדים לאירועים החדשותיים.