המכללה החברתית־כלכלית ממליצה למדינה להעביר מכרזי מוסדות ציבור ללחם מלא וכך לעודד את הצריכה שלו לחם מקמח מלא נחשב בריא יותר מהלחמים שמצויים בפיקוח
ביטול הפיקוח על לחם מקמח לבן, ובמקום זאת הטלת פיקוח על לחם מקמח מלא (80%), יעלה לממשלה 14.5 מיליון שקל בלבד בשנה – כך עולה מבדיקה שנערכה במכללה החברתית־כלכלית וקרן ברל כצנלסון יחד עם משרד הבריאות.
משרד הבריאות העביר לפני כחודשיים המלצה למשרדי הכלכלה והאוצר להכניס לפיקוח מחירים לחם מקמח מלא, הנחשב בריא יותר מהלחמים שבפיקוח כיום, ולהשוות את מחירו למחיר לחם פרוס אחיד. כיום מפקחת המדינה על מחיריהם של לחם לבן לחם אחיד (שחור) שמחירם 5.07 שקלים, לחם לבן פרוס שעולה 6.04 שקלים, לחם שחור פרוס שמחירו 6.79 שקלים וחלה רגילה שעולה 4.94 שקלים. מחירו של לחם מקמח מלא כפול בדרך כלל ממחיר לחם מפוקח, ולכן השכבות החלשות נמנעות מרכישתו, אף שיתרונו הבריאותי ניכר.
ההמלצה מבוססת על הנחת עבודה שעלות הייצור של סוגי הלחמים דומה – שהופיעה במחקר שערך הכלכלן בועז סופר לפני כשנתיים בעבור משרד הבריאות. עם זאת, הבדיקה שנערכה במכללה החברתית־כלכלית וקרן ברל כצנלסון העלתה כי המעבר מלחם רגיל ללחם מלא כרוכה בתוספת עלות – הנובעת מהעלות הגבוהה יותר של קמח מלא ומתוספת האנרגיה הנדרשת לאפייה במאפיות.
עורכי המחקר, נעם קוסט, יפתח טייכר, אסף אברהם ודרור שודרון, הציעו בין השאר כי המימון יוכל להגיע מהעלאת מחיר הלחם המפוקח, אף שההערכה היא שהשינוי יהיה קטן, או מספיגת העלויות על ידי הממשלה באמצעות סבסוד מאפיות.
כדי להבטיח ביקוש ללחם מלא הציעו עורכי המחקר לחייב מוסדות ציבור המפרסמים מכרזים לרכישת לחם, לרכוש לחם מלא. על פי הערכותיהם, כ–20% מצריכת הלחם האחיד במדינה מתבצעת על ידי מוסדות ציבור.
המחקר העלה כי מתוך המכירות של כ–2.2 מיליארד שקל בשנה, 18% הן של לחם בפיקוח, ו–82% של לחם אחר, שחלקו יקר בהרבה. הלחם בפיקוח נחלק בין 50% לחם אחיד, 25% חלה ו-25% לחם לבן. צרכני הלחם בפיקוח הם בעיקר צרכנים פרטיים (80%), לצד משרד הפנים (7%), משרד הביטחון (6%), משרד הבריאות (4%) ומשרד החינוך (3%).
מחירו של לחם מלא כיום כפול בערך ממחירו של לחם מפוקח. על פי הערכות בקרב מקורבים למחקרים שנעשו בנושא, גם אם סוג מסוים ובסיסי של לחם מלא ייכנס לפיקוח מחירים, מאפיות יוכלו לגבות מחירים גבוהים על מגוון לחמים מלאים אחרים, מקמחים שונים או עם תוספות.
"אי־שוויון תזונתי"
רשימת המוצרים בפיקוח כוללת בעיקר מוצרים בסיסיים, כגון לחם אחיד, חלה רגילה, חלב ומלח. המוצרים הוכנסו לפיקוח מחירים לפי שכיחותם במשקי הבית, ולא לפי ערכם הבריאותי. משרד הבריאות תמך בעבר בגיבוש סל פיקוח של מוצרים בריאים, אך היוזמה לא התקדמה.
יובל כרם מהמכללה החברתית־כלכלית, ממנחי המחקר, אמר: "התפלגות צריכת הלחמים המפוקחים מעידה על יצירת אי־שוויון תזונתי ומעלה חשש להרחבת הפערים החברתיים בבריאות. העבודה שלנו הציעה גישה של מדיניות הוליסטית והדרגתית לצורך העברת הפיקוח ממתכוני הלחם הלא מזינים למתכוני לחם מזינים על ידי זיהוי חסמים בצד ההיצע, הביקוש והמימון, ובניית פתרונות משלימים. הניתוח מראה שעלות החלפת המתכון צפויה להיות מיליוני שקלים בודדים מדי שנה. למדינה ולקופות החולים כדאי להשקיע במהלך כזה".
הדו"ח שחיבר סופר לפני כשנתיים בעבור משרד הבריאות בנושא דומה המליץ לקבוע מחיר אחיד ללחם מפוקח, בין אם הוא עשוי מקמח לבן ובין אם מקמח מלא. סופר העריך כי בפועל מחירו של לחם מקמח לבן יעלה מעט, בעוד מחירו של לחם מקמח מלא יירד באופן ניכר.